פסק-דין בתיק ת"ק 39207-04-13

1.      התובע, בעליו של עסק לשיווק מוצרי מיגון ואבטחה, התקשר עם הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת"), בהסכם למתן שירותי פרסום באינטרנט (להלן:"ההסכם").

הנתבעת הינה שותפות העוסקת במתן שירותי פרסום באינטרנט, בה שותפים הנתבע מספר 1 (להלן:"שעיה") ומר יהודה בוהדנה (להלן:"בוהדנה"). בוהדנה הוא שניהל את המשא ומתן עם התובע בטרם החתימה על ההסכם.  

2.      על פי ההסכם, התחייבה הנתבעת לספק לתובע שירותי פרסום ממומן ופרסום אורגני, באמצעות אופטימיזציה של תוצאות החיפוש, על פי מספר ביטויים שהוסכמו בין הצדדים, ואשר עליהם אין חולק, למרות שלא צוינו במפורש בהסכם (ראו עדותו של בוהדנה בעמוד 3 לפרוטוקול שורה 13). תקופת ההסכם היתה ל- 6 חודשים, בעלות של 600 ש"ח לחודש, ובסכום כולל של 3,820 ש"ח. בהסכם נכתב כי אחסון האתר והטיפול בו יהיו ללא עלות.

עוד נכתב בהסכם, כי תקציב הפרסום בגוגל יהיה בשווי של 600 ש"ח בצירוף שובר בסך 400 ש"ח, דהיינו, תקציב הפרסום החודשי צריך היה להיות בסך 1,000 ש"ח.

ההסכם תמציתי ואינו כולל תנאים נוספים (ת/1). אין הוא מכיל תנאים מיוחדים ביחס לאפשרות ביטולו לפני תום התקופה הקבועה בו, וכאמור, אף הביטויים שלפיהם יש לערוך אופטימיזציה לאתר לא הוגדרו בו.

בעת חתימת ההסכם, מסר התובע לנתבעים שישה שיקים על סך 636 ש"ח כל אחד.

3.      לטענת התובע, הפרו הנתבעים את ההסכם, שכן לא סיפקו את שירותי הפרסום שלהם התחייבו בהסכם. לטענתו, פעמים רבות היה מנסה לחפש במנוע החיפוש גוגל בתי עסק, על פי הביטויים שעליהם הוסכם, והתוצאות לא כללו את בית העסק שלו. עוד טוען התובע, כי היו פעמים שהאתר שלו "נפל", וכלל לא נמצא. לטענת התובע, הפרו הנתבעים את התחייבותם לבצע קידום אורגני לעסק שלו, ולמרות שבתחילה ניסו לתקן את ההפרה, ואף הצליחו, בשלב מסוים הפסיקו להיענות לפניותיו. משכך, לאחר התראות רבות, ולאחר שכל פניותיו אל הנתבע להיפגש עמו על מנת ליישב את המחלוקת ביניהם לא נענו, הודיע לו בתאריך 20.12.12 כי הוא מבטל את ההסכם, בשל הפרתו.

4.      מתכתובת באמצעות הדואל האלקטרוני, שהציג התובע, עולה כי בתאריך 20.12.12 הודיע לנתבעים כי הוא מבטל את החוזה עימם, בשל הפרתו. הנתבעים אישרו את ביטול ההסכם, ואף הודיעו כי הם עוצרים את "הקמפיין" החל מאותו רגע, אך מיד עם קבלת הודעת הביטול הודיעו לתובע כי לא יזכה להשבה של סכום כלשהו מהתמורה ששילם. לטענתם, עליו לשלם להם עבור אחסון האתר לשנה, ומאחר שתקציב הפרסום עבר כולו לגוגל לא נותרה יתרה להשבה (ראו תכתובת דואר אלקטרוני מיום 20.12.13 שצורפה לכתב התביעה).

5.      לאחר ביטול ההסכם, ביטל התובע את שלושת השיקים שטרם נפרעו. הנתבעים לא השיבו לתובע את השיקים, וצד שלישי, אליו סוחרו השיקים, פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד התובע לשם גבייתם. התובע נאלץ לפרוע את החוב בתיק ההוצאה לפועל, שהסתכם ב- 2,300 ש"ח לאוחז בשיקים.

6.      בכתב ההגנה, לא הכחישו הנתבעים כי היתה הסכמה בדבר ביטול ההסכם, לבקשת התובע. הטענה הועלתה לראשונה במהלך הדיון, והיא מהווה הרחבת חזית. בנוסף, הטענה עומדת בסתירה לדברים שכתב הנתבע בדוא"ל מיום 20.12.12. הנתבעים אף אינם מכחישים כי החל מחודש דצמבר 2012 הופסק הקמפיין. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעים קיבלו את בקשת התובע לביטול ההסכם.

משבוטל ההסכם, היה על הנתבעים להשיב לתובע את הסכום ששילם בגין תקופת ההסכם שנותרה, ואשר בגינה לא סיפקו לו כל שירות.

7.      לטענת הנתבעים, יש לפטור אותם מחובת ההשבה, הן משום שבמקרה של ביטול על התובע לשלם תמורת אחסון האתר וטיפול בו, והן משום שכל התקציב שהתובע ייעוד לצורך תקציב הפרסום שלו, הוזן לחשבון הפרסום שלו במערכת MCC  של גוגל.

אין בידי לקבל את הטענות. אנמק.

8.      הטענה כי כל תקציב הפרסום החודשי, בסך 600 ש"ח הוזן למערכת MCC  של גוגל, לא הוכחה והינה בלתי מתקבלת על הדעת. כאמור, בהתאם להסכם לא נגבה מן התובע סכום כלשהו בגין אחסון האתר והטיפול בו, אלא רק 600 ש"ח עבור פרסום מדי חודש. אם אכן העבירה הנתבעת לגוגל 600 ש"ח למשך 6 חודשים מראש, היינו 3,600 ש"ח, לא היה נותר לה רווח כלשהו, וחזקה על הנתבעת שהיא פועלת למטרת רווח.

בנוסף, בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי תקציב הפרסום היה רק 600 ש"ח ולא הזכירה את הקופון שניתן לכאורה לתובע. רק במהלך הדיון, לאחר שהנושא הועלה על ידי התובע, אישר בוהדנה, כי אכן הובטח לתובע גם קופון בשווי 400 ש"ח לחודש (ראו עדותו בעמוד 3 לפרוטוקול שורות 25-27), ולטענתו אף קיבל הטבה זו. כך העיד בוהדנה, אך הנתונים שהציגו הנתבעים מלמדים על תקציב פרסום חודשי בסך 600 ש"ח בלבד, בניגוד לטענתו זו.

9.      הנתבעת הציגה מסמך המהווה לטענתה, דו"ח ריכוז נתונים ממערכת MCC  של גוגל, המעיד על תקציב הפרסום ועל אופן ניצולו (נ/3). אין בידי לקבל את המסמך כראיה להוכחת הנטען. המסמך אינו נושא סימן כלשהו המאשר כי הופק ממערכת MCC

של גוגל, ואינו מכיל אישור מפורט בדבר התקציב החודשי שהוזן למערכת, ומספר הכניסות לאתר באותו חודש. ברור כי ניתן להפיק מהמערכת של גוגל נתונים מפורטים יותר, שהיו תומכים בטענת הנתבעת, והימנעות הנתבעת מהצגתם צריכה לפעול לחובתה.

מכל מקום, גם באותו הדו"ח לא ניתן למצוא חיזוק לטענת הנתבעת בדבר "קופון" בשווי 400 ש"ח שניתן לתובע.

10.  טענת הנתבעת לפיה על התובע לשלם עבור אחסון האתר לשנה שלמה, אינה ראויה אף היא להישמע.